המסלול התורני ממשיך את פעילותו בבית החינוך אמי"ת בר אילן גוש דן.

המסלול התורני מיועד לכל תלמיד בשכבות ז', ח', י' וי"א, המעוניין להוסיף בלימוד התורני. הדגש המרכזי במסלול הוא הבחירה: כל תלמיד המעוניין להשתתף במסלול התורני יכול לעשות זאת, והדבר תלוי בבחירתו האישית ובנכונות לקבל עליו את דרישות המסלול.

המטרה היא להתחבר למושג תלמוד תורה – חיבור איכותי, חווייתי וייחודי, הרבה מעבר למה שמקובל כחובה בבית הספר.

במסלול בשכבות ז' ח' וי' מושם דגש על לימוד חווייתי של תנ"ך ומחשבת ישראל, בשילוב סיורים וסמינרים. בשנה שעברה התגבשה קבוצה נבחרת ראשונה, תלמידי כיתה ז' אז, ולאור ההצלחה הרבה התחדש השנה המסלול התורני ביתר שאת לתלמידי שכבות ז', ח', י' וי"א.

המחזור הראשון של המסלול שהיום בשכבת ח' החלו את השנה בכמה ימי שיא שכללו ימי לימוד, פעילות וסיור. לאור ההצלחה בשנה שעברה, עולה המסלול התורני בדרגה השנה: בנוסף ללימוד מחשבת ישראל לעומק, המסקנה הייתה שיש צורך לשלב גם דגש על התחום החברתי-מנהיגותי בין משתתפי המסלול. כדי לתת מענה לצורך זה, ישתתפו תלמידי המסלול בכיתה ח' השנה בקורס פרחי מש"צים, כהכנה לקורס מדריכי של"ח צעירים שיתקיים בקיץ. קורס פרחי המש"צים יהיה חלק מלימודי התנ"ך במסלול: ר"מ כיתה ח' 3, ר' ינון ורהפטיג, מלמד תנ"ך וגם משמש כמורה לשל"ח, ומלמד במקביל לתנ"ך גם שדאות, הכרת שטח ומנהיגות, תוך חיבור לדמויות מן התנ"ך ומזמננו, למקומן בארץ ישראל, ערכיהם ודרך חייהם.

הסיור הראשון של המסלול כבר יצא לדרך. התלמידים ביקרו במעיין הסטף, שם למדו על חקלאות ההר (כחלק מהלימוד על התיישבות שבט אפרים בהר בזמן יהושע בן נון), ומתוך כך עסקו בערכים העולים בעולמו של יהודי: חקלאות תוך אמונה בה', התמודדות עם בעיות יום-יומיות של אדם מאמין. הסיור השני שיצא לנחל אוג במדבר יהודה כלל חיבור בין האדם לטבע במדבר וקישורים בין המדבר כפי שמופיע בתנ"ך לבין מה שרואות עינינו במדבר יהודה.

בהמשך השנה צפויים לתלמידי המסלול בשכבות השונות סיורים נוספים, שבת לתלמידי המסלול, והמשך הלימוד החווייתי.

מסלול הלימוד בשכבה י"א הינו במסגרת מצומצמת יותר. הלימוד מתמקד במחשבת ישראל בלבד ומטרתו לגעת בעומק בשאלות בתחום זה. שכבה זו ששלושים מתלמידיה חזרו ממסע מיוחד במינו בפולין לפני מספר שבועות הביעו צורך לפתוח את קבוצת הלימוד בעיסוק בשאלות נוקבות העולות ממסע שכזה, ובהן: "צדיק ורע לו" – שאלת הגמול, "שואה אל מול תקומה", הסתר פנים,  ועוד. הלימוד בנוי מדיון בקבוצה ולאחר מכן לימוד של מאמרים מאת גדולי זמנינו בנושאים אלו. היכולת של קבוצה זו שמונה כשלושים תלמידים (לאו דווקא אלו שהיו במסע לפולין) להתנתק מעומס הלימודים ולעסוק בשאלות קיומיות ומהותיות מרשימה ביותר, ומבטאת את הרצון העז לבסס את החוויה העמוקה שהייתה במסע על במצע של לימוד ועיון .